Luke 18
Hebrew Bible OT and NT

1וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃ 2ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃ 3ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃ 4וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃ 5אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃ 6ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃ 7והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃ 8אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃

9ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃ 10שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃ 11ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃ 12אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃ 13והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃ 14אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃

15ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃ 16ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃ 17אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

18וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃ 19ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃ 20את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃ 21ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃ 22וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃ 23ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃ 24וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃ 25כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃ 26ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃ 27ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃

28ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃ 29ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃ 30ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃

31ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃ 32כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃ 33ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃ 34והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃

35ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃ 36וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ 37ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ 38ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃ 39וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ 40ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃ 41מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ 42ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ 43ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃

Hebrew Bible OT and NT

Bible Hub

Luke 17
Top of Page
Top of Page