1ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 2בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃

3ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃

4עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃

5יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃ 6לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃ 7ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃ 8ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃ 9שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃

10יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃ 11לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך׃ 12וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה׃ 13ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי׃ 14כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃ 15כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃