1על כן בעזב כעת ראשית דבר המשיח נעבר אל השלמות ולא נשוב לשית יסודי התשובה ממעשי מות והאמונה באלהים׃ 2ותורת הטבילות וסמיכת ידים ותחית המתים והדין הנצחי׃ 3ואת זאת נעשה אם יתן האל׃ 4כי אלה אשר נגה עליהם האור וטעמו ממתנת השמים ונתן להם חלקם ברוח הקדש׃ 5וטעמו את דבר אלהים הטוב וכחות העולם הבא וימעלו מעל׃ 6נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל׃ 7כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃ 8ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃

9אמנם ידידי מבטחים אנחנו בכם טבות מאלה וקרבות לישועה אף כי דברנו כזאת׃ 10כי האלהים לא יעות צדק לשכח את מעשיכם ואת עמל אהבתכם אשר הראיתם לשמו ששרתם ועודכם משרתים את הקדשים׃ 11אבל חפצנו שכל אחד מכם גם ישקד שקוד להחזיק בשלמות התקוה עד הקץ׃ 12שלא תעצלו כי אם תלכו בעקבות היורשים באמונה וארך רוח את ההבטחות׃

13כי בהבטיח אלהים את אברהם נשבע בנפשו יען אשר אין גדול ממנו להשבע בו׃ 14ויאמר כי ברך אברכך והרבה ארבה אותך׃ 15ויהי בהאריך נפשו השיג את ההבטחה׃ 16בני האדם ישבעו בגדול מהם והשבועה להם קץ כל ערעור לקיום הדבר׃ 17על כן כאשר רצה האלהים להראות ביותר את ירשי ההבטחה כי לא תשתנה עצתו ערב אתה בשבועה׃ 18למען על פי שני דברים בלתי משתנים אשר חלילה לאלהים לשקר בם יהיה לנו אשר נסנו עליו זרוז גדול לאחז בתקוה הנתונה לפנינו׃ 19אשר היא לנפשנו לעוגין נכון וחזק ומגיע אל מבית לפרכת׃ 20אשר בא שמה ישוע העבר לפנינו ויהי כהן גדול לעולם על דברתי מלכי צדק׃