1ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃ 2ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃ 3ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃ 4ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃ 5ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃ 6ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃

7ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃ 8כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃ 9ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃ 10ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃ 11ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃ 12האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃ 13ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃ 14ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃

15ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃ 16ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃ 17ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃ 18כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃ 19ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃ 20אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃ 21ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃ 22אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃ 23אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃ 24האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃ 25ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃ 26ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃

27ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃ 28ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃ 29באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃ 30ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃

31טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃ 32ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃ 33ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃ 34ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃ 35הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃ 36והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃ 37כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃ 38אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃

39ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃ 40ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃ 41ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃ 42ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃

43ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃ 44כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃ 45ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃

46ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃ 47ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃ 48ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃ 49ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃ 50ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃ 51ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃ 52וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃ 53וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃ 54זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃