1וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב׃ 2ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃ 3ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃ 4ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל׃ 5ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃

6והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃ 7וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃ 8ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃ 9ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃

10וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 11פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃ 12לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׃ 13והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃

14ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני׃ 15ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא׃

16וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 17צרור את המדינים והכיתם אותם׃ 18כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור׃