1למנצח אל ששנים עדות לאסף מזמור רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה׃

2לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו׃

3אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה׃

4יהוה אלהים צבאות עד מתי עשנת בתפלת עמך׃

5האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃

6תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו׃

7אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה׃

8גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃

9פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ׃

10כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל׃

11תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה׃

12למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך׃

13יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃

14אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת׃

15וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך׃

16שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃

17תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך׃

18ולא נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא׃

19יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה׃